עליי
אירועים נוראים רבים יכולים לקרות בחיינו. ואף אחד לא מבוטח לא מכלא, ולא מכסף, או מאובדן יקיריהם, או ממחלות קטלניות, או משהו כזה. ואותם אנשים שעוברים את הבדיקות הללו, הם יכולים לעבור אותם ולהתחדש. ואז הרבה דברים יכולים לקרות להם.
מה שאני נותן נוצר על בסיס הידע שלי, הניסיון שלי, אני נותן תמיכה זו. וזה ללמוד איך לעבור את הדברים האלה.
כשעמדתי מול העובדה שאחרי מות בעלי נאלצתי לשרוד לבד עם ילד קטן, והייתי רק בן 23, עמדתי בפני בחירה: או שאני סוף סוף שוקע בדיכאון, אני יושב על תרופות נוגדות דיכאון לכל החיים והשירות החברתי עוסק בילד שלי, או שאני לוקח את עצמי ולהתחיל לטפס מהרמה של מינוס 100.
אחרי שלושה חודשים ששכחתי את עצמי על כדורים וסיגריות, בחרתי בדרך השנייה. עברתי באש ומים כדי לעבד את הכאב שלי, חוויתי את התפוררות כל הווייתי לרכיבים הקטנים ביותר.
אני לא יכול לומר שהכאב נעלם, הוא לא נמשך הרבה שנים. אבל השבתי את הזכות לחיות, את ההזדמנות לעבוד, את הכוח להיות אם, וגם הפניתי את מבטי לשמיים. כי משם הגיעה אלי עזרה. לא הייתי שורד אם ברגעים הקשים ביותר לא הייתי מרגיש שכוחות עליונים מצילים אותי.
למדתי המון, עליתי וירדתי, הסתדרתי עם אנשים מדהימים שעזרו לי, כמו גם אנשים מגעילים שניסו להטביע אותי. אבל הדבר שלא יסולא בפז ביותר שנותר אחרי התקשורת הזו הוא החוויה.
הייתי צריך ללמוד הרבה כדי להבין איך אני חי. ספגתי ידע, בדקתי אותו, סיננתי אותו. היא דחתה את אלה שלא ראויים ולא מועילים, אך המועילים והנחוצים נותרו. ידע וניסיון התאגדו והיום אני יכול ורוצה להעביר המון חשובים וחשובים לחיים, להבנת עצמי, ליציאה מתחתית הבאר, למציאת תקווה לטוב. יש אור ואפשר להגיע אליו. אני מלווה לשם, אני מכיר את הדרך לשם.
